- 45% במס הכנסה, שני שלישים במע"מ: אלה שני מסלולים נפרדים לאותה חשבונית. מס הכנסה מכיר ב-45% מהוצאות האחזקה, ובמע"מ מקזזים 66.67% ממס התשומות כשעיקר השימוש עסקי.
- אופנוע L3 מוכר ב-25% בלבד: לא ב-45%. שליחים ונותני שירות שעובדים על אופנוע מופתעים מכך, וההנחה שאופנוע עבודה מוכר במלואו אינה נכונה.
- מעל 3,500 ק"ג ההוצאה מוכרת ב-100%: רכב כבד, רכב עבודה ורכב תפעולי אינם נכנסים להגדרת "רכב" שבתקנות, ולכן התקרה כלל אינה חלה עליהם.
כמעט כל בעל עסק שמשתמש ברכב נתקל באותו רגע מבלבל: רואה החשבון אומר מספר אחד, החשבונית אומרת משהו אחר, ובאינטרנט מופיע מספר שלישי. הוצאות רכב מוכרות הן אחד הנושאים שבהם הבלבול הכי גדול, והסיבה פשוטה. אין אחוז אחד. יש כמה, והם מגיעים משתי מערכות חוק נפרדות שלא מדברות זו עם זו.
מס הכנסה קובע כמה מההוצאה מקטינה את הרווח החייב. מע"מ קובע כמה מהמס ששילמתם על אותה חשבונית אפשר לקזז. שני חישובים שונים, שני אחוזים שונים, אותה חשבונית דלק.
למה יש שני אחוזים שונים לאותה הוצאת רכב?
התשובה נמצאת בכך ששתי הרשויות מסדירות שני דברים שונים לחלוטין.
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 קובעות כמה מהוצאות אחזקת הרכב מותרות בניכוי מההכנסה. זה משפיע על הרווח שעליו תשלמו מס.
תקנות מס ערך מוסף קובעות כמה ממס התשומות על אותה הוצאה אפשר לקזז מול המע"מ שגביתם מלקוחות. זה משפיע על התשלום התקופתי למע"מ.
אלה שני מסלולים מקבילים. הוצאה יכולה להיות מוכרת חלקית באחד ומוכרת בשיעור אחר בשני, וזה בדיוק מה שקורה ברכב.
ארבעת המספרים שצריך להכיר
| המקרה | מה מוכר | המקור |
|---|---|---|
| הוצאות אחזקה, מס הכנסה | 45% | תקנות ניכוי הוצאות רכב |
| מס תשומות, עיקר השימוש עסקי | שני שלישים, 66.67% | תקנה 18(ב)(2) למע"מ |
| מס תשומות, עיקר השימוש פרטי | רבע, 25% | תקנה 18(ב)(3) למע"מ |
| מע"מ על רכישת רכב פרטי | לא ניתן לניכוי כלל | תקנה 14(א) למע"מ |
על חשבונית דלק של 1,000 ₪ לפני מע"מ, עוסק מורשה שעיקר השימוש שלו עסקי ינכה 450 ₪ מההכנסה החייבת ויקזז שני שלישים ממס התשומות. שני מספרים שונים, ושניהם נכונים.
מה נחשב בכלל הוצאות אחזקת רכב?
לפני שמדברים על אחוזים, כדאי לדעת מה נכנס לסל. התקנות מגדירות את הוצאות אחזקת הרכב באופן רחב, והן כוללות:
- דלק
- ביטוח חובה וביטוח מקיף
- אגרת רישוי, כלומר טסט
- טיפולים, תיקונים ואחזקה שוטפת
- דמי שכירות רכב
- חניה שאינה במקום העסק
- אגרות בכבישי אגרה
- פחת
הנקודה שמפתיעה רבים היא שרכישת הרכב עצמה אינה הוצאה שוטפת. עלות הרכב מהוונת ונפרסת כפחת לאורך שנים, והפחת הזה נכנס לסל הוצאות האחזקה. כלומר גם עליו חלה אותה מגבלה, ולא ניתן לנכות את מחיר הרכב במלואו בשנה שבה נקנה.
מתי הוצאות הרכב מוכרות ב-100%?
כאן נמצא הערך הגדול שרוב המדריכים מדלגים עליו. מגבלת ה-45% חלה רק על מה שנכנס להגדרת "רכב" שבתקנות, וההגדרה צרה יותר ממה שנדמה.
לפי התקנות, "רכב" הוא אופנוע בסיווג L3, רכב בסיווג M1 ורכב בסיווג N1, ובלבד שמשקלו הכולל המותר פחות מ-3,500 ק"ג, ולמעט רכב עבודה ורכב תפעולי.
המשמעות ברורה: כל מה שנופל מחוץ להגדרה הזו מוכר במלואו.
שלושת המקרים של הכרה מלאה
רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג. משאית או רכב מסחרי כבד אינם בהגדרה, ולכן הוצאות האחזקה שלהם מוכרות במלואן. שימו לב שהסף הוא 3,500 ק"ג ולא שניים וחצי טון, טעות נפוצה שגורמת לבעלי עסקים לוותר על ניכוי שמגיע להם או לדרוש ניכוי שלא מגיע.
רכב עבודה. טרקטור, מלגזה, מחפרון וכלים דומים אינם רכב לעניין התקנות.
רכב תפעולי. זו הקטגוריה המעניינת, וגם התובענית ביותר. רכב תפעולי הוא רכב שהתקיים בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד משני אלה: או שהוא רכב ביטחון המשמש בפעילות מבצעית בלבד, או ששילוב של ארבעה תנאים מתקיים במלואו.
ארבעת התנאים לרכב תפעולי
- הרכב לא הועמד לרשות שום עובד
- הוא משמש אך ורק לצורכי העסק או משלח היד
- מקום העיסוק אינו בבית המגורים
- בתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא ממקום העיסוק
התנאי האחרון הוא שמפיל את רוב המקרים. בעל עסק שלוקח את הרכב הביתה בערב אינו עומד בו, גם אם הרכב משמש רק לעבודה. וכשמקום העיסוק הוא הבית, התנאי השלישי לא מתקיים ממילא.
כמה מוכר על אופנוע?
אופנוע בסיווג L3 נמצא בתוך ההגדרה, אבל הוא מקבל שיעור נפרד ונמוך יותר. על אופנוע L3 מוכרים 25% מהוצאות האחזקה, ולא 45%.
זו נקודה קריטית לשליחים ולנותני שירות שעובדים על אופנוע. יש נטייה להניח שאופנוע שמשמש רק לעבודה יוכר במלואו, וזה לא נכון. הדרך היחידה להכרה מלאה היא סיווג כרכב תפעולי, ושליח שמחנה את האופנוע בבית בערב אינו עומד בתנאים.
איך בכלל מחשבים את ה-45%?
התקנות אינן קובעות 45% באופן גורף, אלא נוסחה של השוואה. הסכום המותר בניכוי הוא הגבוה מבין שניים: הוצאות אחזקת הרכב בניכוי שווי השימוש, או 45% מהוצאות האחזקה.
אצל עצמאי שהרכב רשום על שמו ואין לו שווי שימוש זקוף, החישוב מתכנס בפועל ל-45%. אצל מעסיק שמעמיד רכב לרשות עובד, ההשוואה הופכת למשמעותית, ולעיתים החלופה הראשונה מיטיבה יותר.
באופנוע L3 הנוסחה זהה, רק ששיעור הרצפה הוא 25% במקום 45%.
🧮 מחשבון הוצאות מוכרות לעסק
כמה מכל קטגוריית הוצאה באמת מוכרת לניכוי? הזינו את ההוצאות שלכם וקבלו את הסכום המוכר, מה נפסל ולמה, וכמה זה חוסך לכם במס.
מה קורה עם המע"מ בפועל?
בצד המע"מ ההבחנה אינה לפי סוג הרכב אלא לפי היקף השימוש העסקי. תקנה 18 עוסקת בתשומה בשימוש מעורב, כזו שמשמשת גם לעסק וגם למטרות אחרות.
כשלא ניתן לייחס במדויק כמה מהשימוש עסקי, התקנה קובעת שתי חלופות. אם עיקר השימוש הוא לצורכי העסק, מותר לנכות שני שלישים ממס התשומות. אם עיקר השימוש אינו לצורכי העסק, מותר לנכות רבע בלבד.
ההבדל בין 66.67% ל-25% הוא פי שניים ושני שליש, והוא נקבע כולו לפי שאלת "עיקר השימוש". לכן תיעוד שמראה שהרכב משמש בעיקר לעסק אינו פורמליות אלא הפרש כספי ממשי.
ולבסוף, הכלל שתופס אנשים לא מוכנים: המע"מ ששולם על רכישת רכב פרטי אינו ניתן לניכוי כלל. לא שני שלישים ולא רבע. תקנה 14 אוסרת זאת במפורש, עם חריגים מצומצמים כמו עסקי השכרת רכב והסעת נוסעים. הסבר מלא על אופן הקיזוז מופיע בדף של כל זכות על קיזוז מס תשומות.
דוגמה: עצמאי עם הוצאות רכב של 24,000 ₪ בשנה
נניח עוסק מורשה שמשתמש ברכב פרטי, ובמהלך השנה הוציא 24,000 ₪ לפני מע"מ על דלק, ביטוח, טסט וטיפולים. עיקר השימוש ברכב הוא עסקי.
בצד מס ההכנסה, מתוך 24,000 ₪ יוכרו 45%, כלומר 10,800 ₪ שיופחתו מההכנסה החייבת. אם שיעור המס השולי שלו הוא 31%, החיסכון במס עומד על כ-3,348 ₪.
בצד המע"מ, על אותן הוצאות שולם מע"מ של 4,320 ₪. מכיוון שעיקר השימוש עסקי, הוא רשאי לקזז שני שלישים, כלומר 2,880 ₪ שיקוזזו מהתשלום התקופתי למע"מ.
שימו לב שאלה שני סכומים נפרדים לגמרי, שמגיעים משתי רשויות שונות ומופיעים בשני דיווחים שונים. מי שמנסה לאחד אותם למספר אחד יטעה בשניהם.
מה קורה ברכב בליסינג או בשכירות?
דמי שכירות רכב נכללים במפורש בהגדרת הוצאות אחזקת רכב, ולכן הם כפופים לאותה מגבלה. גם בליסינג תפעולי מוכרים 45% מדמי השכירות ולא יותר, כל עוד הרכב נכנס להגדרת "רכב" שבתקנות.
ההבדל המעשי מול רכישה הוא בפחת. ברכב בבעלות, חלק מההוצאה מגיע דרך הפחת שנפרס לאורך שנים, ואילו בשכירות ההוצאה שוטפת מלכתחילה. בשני המקרים התקרה זהה, אז השאלה איזו חלופה עדיפה היא שאלה תזרימית ועסקית, לא שאלה של הכרה במס.
מי ששוכר רכב מעל 3,500 ק"ג נהנה מהכרה מלאה גם על דמי השכירות, מאותה סיבה שהוא נהנה ממנה על הדלק: הרכב פשוט אינו בהגדרה.
עוסק פטור ועוסק מורשה: מה ההבדל בפועל?
ההבחנה הזו משנה כל שורה בחישוב. עוסק מורשה מנכה את ההוצאה ללא מע"מ ומקזז את המע"מ בנפרד כמס תשומות. עוסק פטור אינו רשאי לקזז מס תשומות, ולכן הוא מנכה את מלוא הסכום ששילם, כולל המע"מ, מההכנסה החייבת.
עוסק פטור שיזין את הסכומים ללא מע"מ יפסיד ניכוי שמגיע לו. עוסק מורשה שיזין כולל מע"מ ינפח את ההוצאה בכ-18% וייצור לעצמו חשיפה בביקורת. הפרטים המלאים על ההבדלים בין המעמדים מופיעים במדריך שלנו על עוסק פטור, זעיר ומורשה.
שלוש טעויות שעולות כסף
לדרוש את מחיר הרכב כהוצאה שוטפת. הרכב מהוון ונפרס כפחת, והפחת עצמו כפוף לאותה מגבלה. דרישה של מלוא המחיר בשנת הרכישה תיפסל.
להניח שרכב עבודה בלבד מוכר במלואו. שימוש עסקי בלעדי אינו מספיק. צריך לעמוד בהגדרת רכב תפעולי על כל תנאיה, או להיות מחוץ להגדרת "רכב" מלכתחילה.
לערבב בין המסלולים. לקזז 45% במע"מ או לנכות שני שלישים במס הכנסה זו טעות שתיתפס בהתחשבנות, ולעיתים רק שנים אחר כך.
לרשום את הרכב על מי שלא צריך. רכב שנרשם על שם בן משפחה או על אדם פרטי שאינו בעל העסק מקשה על ההוכחה שההוצאה שימשה בייצור ההכנסה. גם החשבוניות צריכות לצאת על שם העסק, ולא על שם פרטי, אחרת קיזוז מס התשומות חשוף לפסילה כבר בדוח התקופתי הראשון שייבדק.
מי שרוצה לראות את התמונה המספרית לפי הנתונים שלו ימצא אותה במחשבון שמופיע בהמשך העמוד, לצד שאר קטגוריות ההוצאה של העסק.
איך מתעדים נכון?
התיעוד הוא מה שמחזיק את הניכוי בביקורת. כדאי לשמור את כל חשבוניות הדלק, הביטוח, הטיפולים והחניה על שם העסק, ולתעד את היקף השימוש העסקי מול הפרטי.
מי שמסתמך על החלופה של שני שלישים במע"מ צריך להיות מסוגל להראות שעיקר השימוש אכן עסקי. מי שטוען לרכב תפעולי צריך תיעוד שמראה שהרכב נשאר במקום העיסוק בתום יום העבודה. בשני המקרים, טענה בלי ראיה שווה מעט.
ניהול שוטף ומסודר של ההוצאות האלה הוא חלק מהנהלת חשבונות דיגיטלית תקינה, והוא גם מה שמאפשר להגיש דוח מדויק בסוף השנה.
כדאי לזכור שהוצאות מוכרות מקטינות לא רק את מס ההכנסה אלא גם את דמי הביטוח הלאומי לעצמאים, מפני שהם מחושבים על הרווח ולא על המחזור. ההשפעה הכפולה הזו הופכת כל שקל של הוצאה מוכרת למשמעותי יותר ממה שנראה במבט ראשון. את השיעורים המלאים והמעודכנים אפשר לראות תמיד בדף ההוצאות המוכרות של כל זכות.
❓ שאלות נפוצות
כמה מהוצאות הרכב מוכרות למס הכנסה?
45% מהוצאות אחזקת הרכב, או ההוצאות בניכוי שווי השימוש, לפי הגבוה מביניהם. באופנוע בסיווג L3 השיעור הוא 25%. הוצאות אחזקה כוללות דלק, ביטוח, רישוי, טיפולים, חניה מחוץ למקום העסק, כבישי אגרה ופחת.
כמה מע"מ אפשר לקזז על הוצאות רכב?
כשעיקר השימוש ברכב הוא לצורכי העסק, מותר לקזז שני שלישים ממס התשומות, כלומר 66.67%. כשעיקר השימוש אינו עסקי, מותר לקזז רבע בלבד. על רכישת רכב פרטי לא ניתן לקזז מע"מ כלל, למעט חריגים כמו עסקי השכרה והסעת נוסעים.
מתי הוצאות רכב מוכרות במלואן?
כשהרכב אינו נכנס להגדרת "רכב" שבתקנות. זה כולל רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, רכב עבודה כמו טרקטור או מלגזה, ורכב תפעולי. לרכב תפעולי יש ארבעה תנאים מצטברים, ובהם שהרכב אינו יוצא ממקום העיסוק בתום שעות העבודה.
סיכום
אין אחוז אחד להוצאות רכב. במס הכנסה מוכרים 45% מהוצאות האחזקה, ובאופנוע L3 מוכרים 25%. במע"מ מקזזים שני שלישים ממס התשומות כשעיקר השימוש עסקי, ורבע כשאינו. על רכישת רכב פרטי לא מקזזים מע"מ בכלל.
ההזדמנות הגדולה נמצאת דווקא בהגדרה ולא באחוזים. רכב שמשקלו עולה על 3,500 ק"ג, רכב עבודה ורכב תפעולי אינם נכנסים להגדרת "רכב" שבתקנות, ולכן ההוצאה בגינם מוכרת במלואה. שווה לבדוק לאיזו קטגוריה הרכב שלכם שייך לפני שמניחים שהתקרה חלה עליכם.
ומעל הכול, התיעוד. גם ניכוי לגיטימי לחלוטין נופל בביקורת כשאין מה להראות, ובדיוק בגלל זה כדאי לסדר את זה מראש ולא בדיעבד.
שלחו לנו את סוג הרכב, המשקל והיקף השימוש העסקי, ונבדוק יחד אילו מההוצאות מוכרות ובאיזה שיעור, בשני המסלולים. בלי התחייבות.
הבדיקה אינה מהווה ייעוץ מס או שומה. שיעור ההכרה בפועל תלוי בנתוני הרכב, בהיקף השימוש, באיכות התיעוד ובשיקול דעתו של פקיד השומה.
יובלים פיננסים פועלת בליווי רואה חשבון מוסמך ויועץ משכנתאות פרטי. אנו מספקים פתרונות בהנהלת חשבונות, מיסוי, החזרי מס וייעוץ משכנתאות לעצמאים, בעלי עסקים ושכירים בכל הארץ.
🎓 רואה חשבון מוסמך, רישיון 500125270 מטעם מועצת רואי החשבון בישראל
👥 אלפי לקוחות מרוצים
