- מיסוי מופחת: תיקון 190 מאפשר לבני 60 ומעלה להפקיד כספים בקופת גמל וליהנות ממס של 15% נומינלי על הרווח, במקום 25% ריאלי באפיקים דומים.
- שני תנאים למשיכה חד פעמית: גיל 60 ומעלה, והוכחת קצבה חודשית מזערית (כ-5,300 ש"ח ב-2026) ממקור אחר.
- הטבה בירושה: פטירה לפני גיל 75 מזכה את המוטבים בפטור מלא ממס, ואחרי גיל 75 במס של 15% נומינלי על הרווח בלבד.
תיקון 190 הוא אחד הכלים הפיננסיים הפחות מוכרים לבני 60 ומעלה, אבל דווקא הוא יכול לשנות משמעותית את המיסוי על חלק מהחסכונות. מדובר בהסדר שמאפשר להפקיד כספים נזילים בקופת גמל וליהנות ממיסוי מופחת, גם במשיכה חד פעמית לאחר גיל 60. במאמר נסביר מה זה בעצם, למי זה מתאים, ומה החסרונות שחשוב להכיר לפני שמחליטים.
הבהרה מראש: המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות אישי. ההחלטה אם ההסדר מתאים לכם תלויה בנתונים האישיים, ולכן מומלץ מאוד להיוועץ ברואה חשבון או ביועץ פנסיוני מורשה לפני שמפקידים כספים.

מה זה בעצם תיקון 190?
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה נכנס לתוקף בשנת 2012, ומטרתו הייתה להחזיר אטרקטיביות להפקדת כספים נזילים בקופות גמל. בפועל, ההסדר מאפשר למי שהגיע לגיל 60 להפקיד סכום חד פעמי בקופת גמל, וליהנות ממיסוי מופחת בעת המשיכה, בין אם כקצבה חודשית ובין אם כמשיכה חד פעמית.
ההבדל המרכזי מול אפיקי השקעה רגילים הוא בשיעור המס על הרווחים. במסלול הזה, המס על רווחי ההון עומד על 15% נומינלי, במקום 25% ריאלי הנגבה באפיקי השקעה דומים. ההבדל בין "נומינלי" ל"ריאלי" משמעותי, כי מס נומינלי מחושב על כל הרווח, אך ללא הצמדה למדד, מה שלרוב מיטיב עם החוסך בסביבת אינפלציה. חשוב להבין שההסדר אינו תוכנית חיסכון בפני עצמו, אלא מסגרת מיסויית שחלה על כספים שמופקדים בקופת גמל, כך שהתשואה בפועל תלויה במסלול ההשקעה שנבחר בתוך הקופה.
למי מתאים ההסדר הזה?
ההסדר רלוונטי בעיקר לבני 60 ומעלה שיש בידיהם סכום כסף נזיל שאינו מיועד לשימוש מיידי, והם מחפשים אפיק עם מיסוי מופחת. זה יכול להיות כסף שהתקבל מירושה, ממכירת נכס, מפיצויי פרישה, או פשוט חיסכון שנצבר לאורך השנים.
עם זאת, ההסדר לא מתאים לכולם. מי שצפוי להזדקק לכסף בטווח הקצר, או מי שאין לו קצבה חודשית מספקת ממקור אחר, עשוי לגלות שהתנאים למשיכה מגבילים אותו. לכן חשוב לבדוק את ההתאמה האישית לפני שמפקידים, ולא להסתמך על העיקרון הכללי בלבד.
יתרון בולט של ההסדר הוא שאין בו תקרת הפקדה שנתית, בניגוד לחלק מאפיקי החיסכון האחרים. המשמעות: מי שיש בידיו סכום גדול יחסית יכול להפקיד אותו במלואו, בלי להתפרס על פני כמה שנים. זו אחת הסיבות שההסדר נחשב אטרקטיבי במיוחד למי שקיבל סכום חד פעמי משמעותי, כמו ירושה או תמורה ממכירת נכס, ומחפש מקום להשקיע אותו עם מיסוי נוח בגיל הפרישה.
מהם התנאים למשיכת הכספים?
אחד הדברים החשובים ביותר להבין הוא שהמשיכה כסכום חד פעמי בתנאים המיטיבים אינה אוטומטית. כדי למשוך את הכסף כסכום חד פעמי במיסוי המופחת, נדרשים שני תנאים מצטברים: גיל 60 ומעלה, והוכחת קבלת קצבה חודשית מזערית ממקור פנסיוני אחר.
הקצבה המזערית הזו היא סכום חודשי שמתעדכן מדי שנה, ונכון לשנת 2026 היא עומדת על כ-5,300 ש"ח לחודש. המשמעות: מי שאין לו קצבה חודשית בגובה הזה ממקור אחר, לא יוכל למשוך את הכסף כסכום חד פעמי בתנאים המיטיבים, אלא רק כקצבה חודשית. חשוב לאמת את הסכום המדויק מול הגורם המשלם, כי הוא משתנה משנה לשנה.
הרעיון מאחורי התנאי הזה הוא להבטיח שהחוסך כבר מקבל הכנסה קבועה לפרישה ממקור אחר, לפני שהוא מושך בבת אחת את הכספים שהופקדו בהסדר. המחוקק ביקש לעודד חיסכון לקצבה, ולכן ההטבה המלאה שמורה למי שכבר יש לו רשת ביטחון חודשית. מי שכל החיסכון הפנסיוני שלו מרוכז בהסדר הזה בלבד, לא ייהנה מהגמישות של משיכה חד פעמית.
מה קורה למי שאין לו קצבה מזערית?
מי שאינו עומד בתנאי הקצבה המזערית עדיין יכול להשתמש בהסדר, אבל אפשרויות המשיכה שלו מוגבלות יותר. הוא יוכל למשוך את הכסף כקצבה חודשית פטורה ממס על רכיב הרווח, אך לא כסכום חד פעמי בתנאים המיטיבים. זו נקודה קריטית שרבים מפספסים, ולכן חשוב לבדוק אותה מראש ולא בדיעבד.
למה ההבדל בין מס נומינלי לריאלי חשוב?
ההבחנה הזו נשמעת טכנית, אבל היא לב העניין. מס ריאלי מחושב על הרווח אחרי ניכוי האינפלציה, בעוד מס נומינלי מחושב על כל הרווח בלי הצמדה למדד. בסביבת אינפלציה נמוכה, מס נומינלי של 15% לרוב מיטיב עם החוסך יותר ממס ריאלי של 25%, אבל בתקופות של אינפלציה גבוהה מאוד התמונה יכולה להשתנות. זו עוד סיבה שכדאי לבחון את הכדאיות עם איש מקצוע שמכיר את המספרים בפועל, ולא רק את העיקרון.
אילו אפשרויות משיכה יש?
ההסדר מציע שתי דרכים עיקריות למשוך את הכסף לאחר גיל 60, וכל אחת מהן ממוסה אחרת.
- קצבה חודשית פטורה ממס: משיכה של הכסף כקצבה חודשית לכל החיים, עם פטור ממס על רכיב הרווח שנצבר.
- משיכה חד פעמית: משיכת הסכום כולו בבת אחת, בכפוף לתשלום מס של 15% נומינלי על רכיב הרווח בלבד, ורק בתנאי שעומדים בתנאי הקצבה המזערית.
- שילוב: חלק כקצבה וחלק כסכום חד פעמי, בהתאם לצרכים האישיים ולתכנון הפיננסי.
הבחירה בין המסלולים תלויה בצרכים האישיים, במצב הבריאותי, ובתכנון לטווח הארוך, ולכן כדאי לבחון אותה עם איש מקצוע. אפשר לקרוא עוד על כללי המשיכה הכלליים במדריך שלנו על משיכת קופת גמל ללא מס.
🧮 מחשבון תיקון 190 — השוואת מס
רוצים לראות כמה מס תשלמו ב-15% נומינלי מול 25% ריאלי על הרווח? הריצו עכשיו את מחשבון תיקון 190 שלנו וראו את הפער בין המסלולים לפי הנתונים שלכם.

מה היתרון בהיבט הירושה?
אחד היתרונות הבולטים של ההסדר, שרבים לא מודעים אליו, הוא ההיבט של העברת הכסף ליורשים. הכספים בקופה כזו עוברים למוטבים שנקבעו מראש, ולא בהכרח דרך צוואה או צו ירושה, מה שמפשט מאוד את התהליך.
אם החוסך נפטר לפני גיל 75, המוטבים יכולים לקבל את הכסף כסכום חד פעמי בפטור מלא ממס. אם הפטירה מתרחשת אחרי גיל 75, המוטבים משלמים 15% מס נומינלי על רכיב הרווח בלבד. בשני המקרים, הנטל המיסויי נמוך משמעותית מאפיקי השקעה רגילים, מה שהופך את ההסדר לכלי מקובל בתכנון העברת הון בין דורי.
| מצב | מיסוי בהסדר | אפיק רגיל |
|---|---|---|
| משיכה חד פעמית | 15% נומינלי על הרווח | 25% ריאלי על הרווח |
| משיכה כקצבה | פטור ממס על הרווח | אין מסלול מקביל |
| ירושה לפני גיל 75 | פטור מלא ממס | מס על הרווח |
| ירושה אחרי גיל 75 | 15% נומינלי על הרווח | מס על הרווח |
מה החסרונות של ההסדר?
לצד היתרונות, חשוב להכיר גם את הצד השני, כי ההסדר אינו מתאים לכל אחד וכרוך בכמה מגבלות אמיתיות.
- נזילות מוגבלת: משיכה של הכסף כסכום חד פעמי מותנית בגיל 60 ובקצבה מזערית. מי שמושך לפני כן עלול לשלם מס גבוה בהרבה.
- דמי ניהול: על הכספים חלים דמי ניהול שוטפים, שיכולים לנגוס בתשואה לאורך זמן, ולכן חשוב להשוות ביניהם בין הגופים.
- תלות בקצבה חיצונית: היכולת ליהנות מהמשיכה החד פעמית תלויה בקיום קצבה מזערית ממקור אחר, מה שלא מתקיים אצל כולם.
- מורכבות: חישובי המס והתנאים אינם פשוטים, ולכן קשה להעריך את הכדאיות בלי ליווי מקצועי.
העובדה שיש חסרונות אמיתיים לא הופכת את ההסדר ללא כדאי, אלא מדגישה שהוא כלי שמתאים למצבים מסוימים ולא לכולם. מי שמבין גם את המגבלות מקבל החלטה מושכלת יותר, ופחות חשוף להפתעות בהמשך הדרך. חשוב במיוחד לזכור שהמגבלה המרכזית, תנאי הקצבה המזערית, נבדקת רק במועד המשיכה, ולכן קל לפספס אותה בשלב ההפקדה ולגלות אותה מאוחר מדי.
מה ההבדל בין ההסדר לקופת גמל להשקעה?
שני המכשירים נשמעים דומים, אבל הם שונים מהותית. קופת גמל להשקעה פתוחה לכל גיל, עם תקרת הפקדה שנתית, ומאפשרת נזילות מלאה בכל עת (בכפוף למס רווחי הון רגיל במשיכה). ההסדר לפי תיקון 190, לעומת זאת, מיועד בעיקר לבני 60 ומעלה, בלי תקרת הפקדה, אבל עם תנאי משיכה מגבילים יותר בתמורה למיסוי המופחת.
הבחירה בין השניים תלויה בגיל, בסכום, ובשאלה אם צריך את הכסף נזיל בטווח הקצר. מי ששוקל את שתי האפשרויות, כדאי שיבחן אותן זו מול זו עם איש מקצוע, כי כל מקרה שונה. הכספים בשני המכשירים מנוהלים במסגרת קופת גמל, אבל תחת כללי מיסוי שונים לגמרי.
איך זה מתחבר לתכנון פרישה כללי?
ההסדר הזה הוא רק חלק אחד מתמונה רחבה יותר של תכנון פרישה, שכוללת גם קיבוע זכויות, ניצול נקודות זיכוי, ותכנון הקצבה החודשית. מי שמתכנן את הפרישה שלו נכון, בוחן את כל הכלים יחד ולא כל אחד בנפרד, כי הם משפיעים זה על זה.
לדוגמה, הקצבה המזערית הנדרשת למשיכה בהסדר קשורה ישירות לגובה הקצבה החודשית שנקבעת בהליך אחר. מי שרוצה להבין את התמונה המלאה, מוזמן לקרוא את המדריך שלנו על קיבוע זכויות, שהוא נדבך משלים חשוב בתכנון הפרישה.
אילו טעויות נפוצות כדאי להימנע מהן?
- להפקיד בלי לבדוק את תנאי הקצבה המזערית: מי שמפקיד ומגלה בדיעבד שאין לו קצבה מספקת, מוגבל באפשרויות המשיכה.
- להתעלם מדמי הניהול: הפרש קטן בדמי הניהול מצטבר לסכום משמעותי לאורך שנים, ולכן שווה להשוות.
- לראות בזה רק כלי ירושה: ההטבה בירושה חשובה, אבל ההחלטה צריכה להתאים גם לצרכים בחיים, לא רק להעברה ליורשים.
- למשוך את הכסף מוקדם מדי: משיכה לפני העמידה בתנאים עלולה לגרור מס גבוה בהרבה ולבטל את היתרון כולו.
מה כדאי לעשות לפני שמחליטים?
כדאי לבדוק את המצב האישי המלא: הגיל, הקצבה החודשית הקיימת, הסכום המיועד להפקדה, והצרכים הצפויים בשנים הקרובות. רק על בסיס תמונה מלאה אפשר להעריך אם ההסדר באמת מתאים, או שאפיק אחר ישרת אתכם טוב יותר.
מכיוון שמדובר בהחלטה עם השלכות מס לטווח ארוך, מומלץ מאוד להיעזר ברואה חשבון או ביועץ פנסיוני מורשה לפני ההפקדה. מי שרוצה ללוות את תכנון הפרישה שלו באופן מסודר, יכול להיעזר בשירות תכנון הפרישה שלנו, כדי לבחון את כל הכלים יחד ולא כל אחד בנפרד.
שווה גם לזכור שההסדר אינו החלטה של פעם אחת בלבד. גם אחרי ההפקדה, כדאי לבחון מדי כמה שנים אם התנאים עדיין מתאימים למצב, אם דמי הניהול תחרותיים, ואם השתנה משהו בתמונה הפיננסית הכוללת שמצדיק חשיבה מחדש. תכנון פיננסי טוב הוא תהליך מתמשך, לא אירוע חד פעמי, ובמיוחד כשמדובר בכספים המיועדים לשנות הפרישה.
❓ שאלות נפוצות
מה זה תיקון 190?
הסדר בפקודת מס הכנסה משנת 2012 שמאפשר לבני 60 ומעלה להפקיד כספים נזילים בקופת גמל וליהנות ממיסוי מופחת, בין אם במשיכה חד פעמית ובין אם כקצבה חודשית.
מהם התנאים למשיכה חד פעמית לפי תיקון 190?
שני תנאים מצטברים: גיל 60 ומעלה, והוכחת קבלת קצבה חודשית מזערית ממקור פנסיוני אחר, שעומדת על כ-5,300 ש"ח לחודש נכון ל-2026.
מה שיעור המס לפי תיקון 190?
במשיכה חד פעמית משלמים 15% מס נומינלי על רכיב הרווח, במקום 25% ריאלי באפיקי השקעה דומים. במשיכה כקצבה חודשית יש פטור ממס על הרווח.
סיכום
תיקון 190 הוא הסדר שמאפשר לבני 60 ומעלה להפקיד כספים נזילים בקופת גמל וליהנות ממיסוי מופחת: 15% נומינלי על הרווח במשיכה חד פעמית, פטור ממס על הרווח במשיכה כקצבה, והטבות משמעותיות בהעברה ליורשים. עם זאת, המשיכה החד פעמית מותנית בגיל 60 ובקצבה מזערית, ויש להסדר גם חסרונות כמו נזילות מוגבלת ודמי ניהול.
לפני שמחליטים, כדאי לבחון את המצב האישי המלא ולהתייעץ עם איש מקצוע, כי מה שמשתלם לאדם אחד עשוי לא להתאים לאחר. הבנה מלאה של היתרונות והחסרונות היא הבסיס להחלטה נכונה שתשרת אתכם לאורך שנים.
השאירו פרטים ורואה חשבון מטעמנו יעזור לכם לבחון את הכדאיות והתנאים, בהתאם לגיל, לקצבה ולנתונים האישיים שלכם.
הבדיקה אינה מהווה ייעוץ מס או השקעות מותאם אישית ואינה מבטיחה כדאיות לכל מקרה.
יובלים שירותים פיננסיים פועלת בליווי רואה חשבון מוסמך ויועץ משכנתאות פרטי. אנו מספקים פתרונות בהנהלת חשבונות, מיסוי, החזרי מס וייעוץ משכנתאות לעצמאים, בעלי עסקים ושכירים בכל הארץ.
🎓 רואה חשבון מוסמך — חבר מועצת רואי החשבון בישראל
👥 אלפי לקוחות מרוצים